היסטוריה

מבט אל העבר

מכון סאמיט הוקם על ידי 3 אנשי טיפול וחינוך בראשותו של צבי סטיסטין שעלה ארצה מארה"ב בתחילת שנת 1973. בשנותיו הראשונות סבבה פעילות המכון, שהוקם ביישוב אלמגור שלמרגלות הגולן, סביב מטופלים שהגיעו ארצה מארה"ב. מלחמת יום כיפור אילצה את המכון לעבור לירושלים ועם ההצלחה בשיקום אותם נערים ונערות שהגיעו מארה"ב התרחבה פעילות המכון גם לבני נוער ישראליים. בשנת 1976 נחתם הסכם עם התנועה הקיבוצית, באמצעות ד"ר מרדכי קאפמן, ושנים עשר משתקמים הגיעו למכון סאמיט. חיים דויטש קיבל לידיו את ניהולה של קהילת המתבגרים בשנת 1977 . בהמשך, לקראת 1981, נפתחה בסאמיט גם מרפאת חוץ, בניהולה של חניתה ברמן ז"ל , מסגרת שתהפוך ברבות הימים ליחידה של הוסטלים ובהמשך לקהילה הטיפולית למבוגרים.
 
בשנת 1980 ביקר בסאמיט שר הבריאות דאז אליעזר שוסטק, ובעקבות הביקור קיבל המכון הכרה ורישיון והתחיל לקלוט בני נוער ברמה ארצית, לא רק בני קיבוצים. את כל שלושת המסגרות – היחידה האמריקנית, היחידה הישראלית  ומרפאת החוץ –  שירת המרכז לשיקום תעסוקתי של סאמיט, אליו היו יוצאים מידי בוקר כל המשתקמים.
 
לקראת 1994, הופסק המימון הביטוחי מארה"ב, ונסגרה היחידה האמריקנית וזמן קצר לאחר מכן ניהול המכון עבר לידיו של חיים דויטש.
 
בתקופתו של חיים דויטש התרחבו היחידות בתחום השיקום, ולאחר הרפורמה בתחום בריאות הנפש הוקמה גם מסגרת הדיור המוגן. בשנת 2003 זכה מכון סאמיט במכרז להפעלת השירות לאומנה במחוזות ירושלים והדרום, ובהמשך, לקראת אמצע שנת 2008, התווסף לפעילות גם מרכז "מהות", המעניק סיוע להורים למתבגרים במשבר, בשיתוף עם עיריית ירושלים ומשרד העבודה והרווחה.
 
חיים דויטש ניהל את סאמיט עד ליוני 2009. ביוני 2009 עבר ניהול המכון לידיו של יוני בוגט.