שם: יורם (שם בדוי)
מקצוע: רואה חשבון
תפקיד: אב אומן באומנה הטיפולית
גיל: 50
אזור מגורים: דרום
ילדים ביולוגים: 5 ילדים בגילאי 16 עד 28
ילדי אומנה: בת 15
ספר את סיפור האומנה שלך:
אנחנו משפחת אומנה 3 שנים, ולפני כן היינו משפחה מארחת של ילדת האומנה במשך 5 שנים.
הכל התחיל מאשתי, שהיא עובדת סוציאלית, שרשמה אותנו למפגש של "ילדים בסיכוי" שם התוודענו לראשונה למסלול של משפחה מארחת ונרשמנו. לאחר מספר חודשים יצרו איתנו קשר מעמותת אור שלום והציעו לנו להיות משפחה מארחת של ילדה מקסימה בשם ספיר שהיתה אז בת 7.
ספיר השתלבה מייד במשפחה והפכה להיות חלק בלתי נפרד מחיינו וזה היה אך טבעי להתקדם צעד קדימה ולהפוך להיות משפחת אומנה.
המשפחה המורחבת תמכה מאוד בהחלטה. הן בשלב הראשון כמשפחה מארחת ובוודאי בשלב השני להפוך למשפחת אומנה. הילדים הביולוגיים קיבלו את ספיר כבר מהיום הראשון כאחותם הקטנה.
לא היו שינויים מהותיים שהיינו צריכים לעשות עם ההפיכה למשפחה אומנת. בעיקר תשומת לב רגשית של הבנה והכלה גם של ילדת האומנה וגם של הילדה הביולוגית הקרובה אליה בגיל.
ספר על חוויותיו כאב אומן:
בעיקר ההרגשה שזו סיטואציה של win-win. גם נותנים הזדמנות לחיים חדשים, נורמטיביים, עם עורף משפחתי לילדה שהוצאה מהבית ומאפשרים לה להתפתח ולמקסם את היכולות שלה, וגם זה מביא סיפוק ומעצים ברמה האישית וברמה המשפחתית.
ספיר קוראת לי ולאשתי בשמותינו הפרטיים ולא אבא ואמא. בברכה שהיא כתבה לי ליום ההולדת לפני שנה היא רשמה כך: "ליורם היקר, (בגלל שאני יודעת שאתה תתרגש אז אני כותבת את זה: אבא)"… זה אכן ריגש אותי מאוד! ספיר מתקדמת במיונים במסגרת תכנית אקדמיה בתיכון, זו תכנית למצטיינים בה מתחילים ללמוד לתואר ראשון כבר בתיכון. ספיר עברה כבר 2 שלבי מיון ונותר לה עוד שלב אחד- זה מאוד מרגש אותנו ומראה שעם התנאים הנכונים כל ילד יכול לממש את הפוטנציאל הטמון בו.
הדבר הכי חשוב שלמדתי מהאומנה הוא שניתן לפתח רגשי אהבה ברמה של אב לילדיו גם לילד שאינו ילדך הביולוגי.
למדנו על עצמנו שאנחנו מאוד אופטימיים ושזה בבחינת נבואה שמגשימה את עצמה. יש המון חששות ופחדים כשמכניסים ילד אומנה למשפחה ואסור שהחששות ישתלטו צריך להיות אופטימיים ולשאוף קדימה. למדנו גם שהילדים שלנו יכולים לקבל, להכיל ולהתגייס כמשפחה למשימה חשובה.
מה המסר שתרצה להעביר למשפחות המעוניינות להפוך למשפחת אומנה:
להתגבר על חששות. לדעת שזה לא רק תורם לילד האומנה אלא גם תורם ומגבש את המשפחה.
זו עשייה חברתית חשובה מפני שכל ילד הוא עולם ומלואו ואם נותנים לו את ההזדמנויות הנכונות, את התמיכה ואת האהבה, הוא יפרח וזה ישפיע עליו, על ילדיו בעתיד ועל דורות קדימה.
