"היום אני כבר בן 20, כמעט 21. כשהגעתי למכון סאמיט הייתי בן 17 וקצת. קשה להגיד שהגעתי, אבל התקבלתי לתוכנית לשיקום תעסוקתי, כי הצלחתי לשכנע אותם שכדאי לי להגיע לכאן, במיוחד את הפסיכולוג שלי, שהצליח לשרוד את ה'שטויות' שעשיתי לו, ולא התייאש ממני……

"שמי תמי וזה סיפור על מקום, שעם הזמן, היה לי לבית, ואפילו למשפחה. הגעתי למכון סאמיט בחורה בת 18, אבל בנפשי הייתי כמו ילדה, לא ידעתי לנקות ולבשל, והדבר היחיד שידעתי לבשל היה חביתה…"…

"שלום לכל המעוניינים לשמוע את הסיפור מהצד האופטימי שלי! (מודה באשמה, זה לא ככה תמיד). אז גם לי יש ימים רעים, כאשר אני קמה בבוקר, בתור עציץ שקצת חסרים לו מים, ועוד מעט הוא עומד לנבול, וחלילה בימים קשים אף למות…"…