הכירו את משפחת צ׳ מאשדוד!
הכירו את ע׳ ו-ר, בני 59 ו-57.
הוא מנופאי בנמל אשדוד והיא מזכירה בתיכון.
לזוג 3 ילדים ביולוגיים – נ׳ בן 30, י׳ בת 27 ו-ל׳ בן 24, ובנוסף הם גם סבא וסבתא ל-א׳ בת שנה ו-10 חודשים אשר נולדה כשאבא שלה וסבא שלה היו שניהם במילואים.
ע׳ היה באוגדה 162 – אוגדה תוקפת בעזה יותר מ-600 ימים בתפקיד סגן מפקד מחנה של האוגדה שהיה אחראי על כל הלוגיסטיקה של התמרונים. הוא נפצע במלחמה בבסיס, שבר 2 ידיים ונקע רגל, והיה 6 שבועות בגבס.
איך עוברים דבר כזה ע׳?
״תודה לבורא עולם שנותן את הכוחות להכל. יש משפחה כל כך מכילה ותומכת שזה היה החלק הכי פשוט של המלחמה״.
למשפחת צ׳ יש שני ילדי אומנה. א׳ יהיה בקרוב בן 18 ו-מ׳ תהיה בת 17. א׳ ו-מ׳ הם אחים ביולוגיים.
הם הגיעו יחד, שני אחים, הוא בגיל 3.9 והיא בגיל שנתיים, והם חלק מהמשפחה כבר כמעט 15 שנים. עכשיו תעשו את החישוב בני כמה היו הילדים הביולוגיים בעת הזו.
ע׳ – מה יהיה עכשיו כשהילדים האומנים יהיו בני 18 ולמעשה האומנה מסתיימת?
״אין דבר כזה, עונה ע׳. הם נשארים הילדים שלנו לכל דבר גם אחרי גיל 18,
ואפילו כבר נמצאים בצוואה.
איך גמלה בלבכם ההחלטה להפוך למשפחת אומנה?
״חשבנו להרחיב את המשפחה, ר׳ סבלה אז מבעיות גב והאורטופד אמר שאין טעם להיכנס להריון – כי היא תצא מזה בכסא גלגלים.
רצה הגורל ובאותו יום שישי התפרסמה כתבת שער במקומון של אשדוד על ילדים שמחכים למשפחות אומנה. אנחנו לא ממש ידעו מה זה. בארוחת הערב י׳ הבת שלנו שמה את זה על השולחן ואמרה ״הנה, יכולה להיות לי אחות!"
ביום ראשון על הבוקר יצרנו קשר, מילאנו את הטפסים, וחיכינו לבשורה. רצינו ילדה.
יום אחד קיבלנו טלפון שיש אח ואחות שמחכים לבית. נסענו ל״סבתא״ ת׳ (קלט החירום ששם האחים שהו ושעד היום הם בקשר איתה).
לקחנו את הילדים לפארק לחצי שעה למפגש עם האחים, ומיד היה קליק.
יומיים אחרי זה כבר נכנסו הביתה יחד איתם.
מ׳ לא ידעה לדבר, ו-א׳ סבל מחוסר שליטה בסוגרים – ולאחר אבחון פסיכיאטרי, נמצא שהוא בעל פיגור לא קל.
בתחילת התהליך ישבנו איתם בבית, האכלנו אותם וטיפלנו בהם, והתחלנו את כל התהליך…
תוך שבועיים הם כבר קראו לנו אבא ואמא – שהיו המילים הראשונות שלהם.
היום א׳ בכתת מצוינות עם תעודת בגרות מעולה ו-מ׳ בכתת מופת.
איך הגיבו הילדים הביולוגיים שלכם:
י׳ התלבה מאד שהגיעו ודאגה ש-מ׳ תישן איתה בחדר. א׳ ישן עם ל׳.
היום א׳ הוא כבר הבייביסיטר של א׳ הקטנה, שנולדה לתוך מלחמת חרבות ברזל, והוא דוד גאה שלה.
הוא מפנק אותה, לוקח אותה לגן שעשועים, קונה לה דברים ומאד אוהב אותה״.
מה עם ההורים הביולוגיים?
״הקשר עם הביולוגיים מורכב. עם האבא אין בקשר בכלל…
עם האמא הביולוגית נסענו לכלא לביקור ואחרי זה הם ביקרו שוב. לפני 3 שנים הקשר עם האבא נותק לגמרי. א׳ ניתק קשר בטענה שזה מפריע לו בחיים. מ׳ מנסה קצת להיות עם האמא בקשר אבל בהססנות״.
ספרו על קשיים שהיו לכם כמשפחת אומנה:
״מאחר ובהתחלה הם היו אחים לכל דבר, תמיד היו עליות וירידות.
בקורס במה נאמר לי משפט שמנחה אותי לאורך כל הדרך:
״אומנה זה סוג של ים שפעם הוא רגוע ופעם הוא סוער.
לא נכנסים לפיקניק אבל גם צריך לדעת איך לקחת את זה״
בתוך קהילת העוגן שלנו יש מעל 400 משפחות אומנה, כך שיש לנו תמיכה והכלה. אנחנו מלווים על ידי צוות חברתי, צוות משפטי, צוות חוץ – והכל ללא תשלום. אנחנו יושבים עם אנשים מבינים את המצוקות שלנו ואנחנו מבינים את המצוקות שלהם. אומנים מבינים אומנים״.
ספרו על רגעי אושר קטנים או גדולים שהיו לכם כמשפחת אומנה:
״היו המון המון כאלה.
הרגע הכי מאושר – חזרתי מבית כנסת בשבת והילדים היו בגן שעשועים עם ר׳. א׳ אמר ל-ר׳ ״אמא הנה אבא!״ ורץ אלי. הם היו אצלנו אז רק שלושה חודשים.
א׳ זכה בחידון הציונות במקום הראשון במחוז, הופיע בטלויזיה, ועלה לארצי.
מהו המסר שלכם למשפחות שמתעניינות באומנה אבל מתלבטות:
כמה דברים:
1. זה לא פיקניק. זה מסע
2. לבוא מתוך שליחות אמיתית.
3. מי שבא רק לנסות, שלא יבוא. זה לא משחק. זה לא ספרינט זה מרתון לכל החיים.
איך אתם מציינים את יום המשפחה?
״היינו עושים כשהם היו קטנים – יושבים כל המשפחה, כל אחד אומר מה השאיפות שלו לעתיד. מראים תמונות, מ׳ ו-א׳ הקפידו גם עם המשפחה הביולוגית. היום לכי תאספי את כולם, זה כבר פחות מעניין אותם ואני מבין אותם, זה אומר שהכל בסדר.
משפט לסיכום?
אומנה זה סידור חוץ זמני – תמיד צריך להיות מוכן ליום שאחרי לצד להיות מוכן להמשיך לכל החיים.
והמלצה אחרונה – אם אתה כבר נכנס לאומנה ממליץ לעשות את זה דרך מכון סאמיט בגלל הליווי המקצועי לאורך הדרך.
משפחות המתעניינות באומנה מוזמנות להצטרף לזום מיוחד למשפחות מתעניינות. להרשמה הקליקו כאן.
